"ויניל" היתה אמורה להיות פצצת טלוויזיה. אז מה השתבש?

סדרה של טרנס וינטר, מרטין סקורסזה ומיק ג'אגר, ב–HBO, שהנושא שלה הוא שעותיו המטונפות של הרוקנרול בתחילת הסבנטיז. 
מה כבר יכול להשתבש? "ויניל" מוכיחה שהכל

ניב הדס
ניב הדס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב הדס
ניב הדס

סדרות על מוזיקה הן חולשה ישנה שלי. בידיוניות, תיעודיות, קומיות, דרמטיות, מותחות, סבוניות – שימו בסדרה דמות של מוזיקאי ואני שם, ללא קשר לאיכותה. בראש הדירוג נמצאות יצירות מופת דוקומנטריות כמו "רוקדים ברחובות" של הבי־בי־סי, ששידורה בלופ בערוץ 23 בסוף שנות התשעים היה מהאירועים המכוננים בחיי – במשך יומיים רצופים גמעתי טרוט עיניים את פרקיה שוב ושוב; "Music for Misfits: The Story of Indie", הברקה חדשה של השידור הציבורי הבריטי, שבשלושה פרקים מרתקים, מפורטים, עמוסים בקטעי ארכיון נדירים ובראיונות עם כל דמויות המפתח, משרטטת את התהליכים שעברו על תעשיית המוזיקה העצמאית; וכמובן "סוף עונת התפוזים" של יואב קוטנר, שקלטות וידיאו שלה שהעתקתי מהערוץ הראשון עדיין מסודרות על מדף בבית הורי. וזה ממש לא נגמר שם: בנעורי צפיתי ב"דגראסי" באדיקות משום שעקבתי אחרי גורלה של להקת "זיט רמדי" – הטריו של ווילס, ג'ואי וסנייק עם הלהיט "כולם רוצים משהו"; הדמות האהובה עלי ב"בוורלי הילס 90210" היתה דייוויד סילבר, הקלידן היהודי שהביא לעשירון העליון של קליפורניה את בשורת ההיפ־הופ; באותה מידה אני חש חיבה לא מוסברת לצ'יז השרץ מ"הסמויה", רק כי מגלם אותו הראפר מתוד מן מ"וו טאנג קלאן"; ובימי מלחמת המפרץ הראשונה התמוגגתי מהעונה השנייה של "סוכן סמוי", זו שבה ויני טרנובה ומקפייק (ג'ונתן בנקס, לימים מייק הקשוחיסט מ"שובר שורות" ו"סמוך על סול") חוקרים שחיתות, הלבנת הון ורצח בחברת תקליטים מצליחה, ובשיאה מפיק טרנובה קאמבק לדבי הארי, וגם מתאהב בה (בכל זאת, דבי הארי). בואנה, אפילו את "אימפריה" – טלנובלת ראפ מצועצעת – סבלתי בשקט במשך עונה בלי יותר מדי תלונות (שלא לדבר על סרטים כמו "כמעט מפורסמים" ו"נאמנות גבוהה", שלעולם לא יימאסו עלי).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ