"מר רובוט" עושה שימוש אפקטיבי בעולם האפל של ההאקרים

סדרת המתח ההאקרית "מר רובוט" לא נטולת פגמים, אבל היא מפצה עליהם באלימות, פסקול רצחני, בימוי מסוגנן וסיפור סוחף במיוחד

ניב הדס
ניב הדס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ניב הדס
ניב הדס

העונה האחרונה של "עמק הסיליקון" היתה מרעננת כמו רפרפת דובדבני אמרונה בזמן בריזת בין ערביים. היא ניחנה בקלילות, אווריריות, חמיצות ומתיקות ושפעה רגעים מענגים, גם אם התבנית העלילתית נותרה זהה וחד־גונית כמעט לחלוטין.

אחרי התנעה מהוססת של שתי עונות לא אחידות, הקומדיה הטכנולוגית של מייק ג'אדג' ("ביוויס ובאטהד", "מלך הגבעה", "אידיוקרסי") התייצבה, התמקדה והתמקמה לצד הנציגות הבכירות בסוגה. אף על פי שעתידו של הסטארט־אפ "פייד פייפר" ממשיך לא לעניין, הדמויות האקסצנטריות, הדינמיקה הנהדרת ביניהן והפירוק לגורמים של עסקי האוויר שמאפיינים את שמנת ההיי־טק עתירת התקציב השתלטו על עשרת פרקי העונה (ששודרה ב-yes וזמינה עדיין ב-VOD) והפכו את הסדרה ממותרות של אנשי תעשייה לצפיית חובה. היחסים בין גילפויל המיזנתרופ (מרטין סטאר שהצחיק אותי עוד שהיה ילד ב"פריקים וגיקים") לדינש החלמאי הפקיסטאני ולג'ארד המרצה הכפייתי (ששמו בכלל דונלד), הסיפור הגרוטסקי של ביאתו השנייה של הטייקון גווין בלסום וכמובן כל סצינה שבה מעורב ארליך בכמן (הסטנדאפיסט בעל הפה הסילוני טי־ג'יי מילר) התעלו מעל לכל מהלך תסריטאי צפוי - ויש אחד לפחות בכל פרק - והרימו את "עמק הסיליקון".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ