יותר יפה מהאפיפיור: אפשר להתאהב ב"אפיפיור הצעיר" רק מלבהות בה

ב"האפיפיור הצעיר", סדרת הטלוויזיה של פאולו סורנטינו, יש אפיפיור אמריקאי חתיך שמכיר את "דאפט פאנק", יש אסתטיקה וירטואוזית ויש עיסוק מרתק במהות הקיום האנושי. במלים אחרות, יש עוד הוכחה למותר הטלוויזיה על הקולנוע

ניב הדס
ניב הדס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב הדס
ניב הדס

"אור ירח", כפי שהיטיב לתאר בשבוע שעבר אורי קליין, הוא אחד הסרטים היפים של השנה. יצירה רגישה, כואבת, אינטליגנטית, עדינה ומורכבת, שמתעכבת על האירועים המעצבים בהתבגרותו של נער שחור והומו מפלורידה, שאמו זונת קראק והדמות הגברית הדומיננטית בחייו היא סוחר סמים. רק סופרלטיב אחד לא הייתי מדביק ל"אור ירח", שכולי תקווה שיביס בטקס האוסקר הקרוב את "לה לה לנד" המזמר – היותו סרט נועז. מה לכל הרוחות נועז בסרט שמחביא את המיניות שלו? שהרמיזה הבוטה ביותר בו לסקס היא חצי נשיקה ועבודת יד מהגב שמצולמת בחושך כמעט מוחלט. הפוריטניות הוויזואלית בוודאי הופכת אותו לקל יותר לעיכול לשמרנים, ויש שטענו שהיא הופכת אותו לסיפור אוניברסלי על שונות, הרבה מעבר להיבטים המגדריים, אולם היא בוודאי אינה נועזת. תשאלו את שלושת חברי ההומואים שצפו בו בשורה מאחורי ויצאו מ"אור ירח" מאוד מאוכזבים. "זה בהחלט היה מטלטל, מרהיב ומעורר אמפתיה", רטן אחד מהם, "אבל איפה האקשן?"

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ