יכול להיות שאמיר אוחנה לא באמת גיי?

בכל מה שקשור לזכויות הקהילה הלהטב"קית, אמיר אוחנה מתנהג כמו אחרון הסטרייטים של הבית היהודי. חבל שאי אפשר לשלוח אליו את אלייז'ה מ"בנות" שירביץ בו קצת תורה

ניב הדס
ניב הדס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב הדס
ניב הדס

בשבילי אמיר אוחנה לא באמת הומו ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי אחרת. אף שאיני פוסל את האפשרות כי חבר הכנסת מטעם הליכוד אכן נמשך לגברים, אין שום דבר בהתנהלותו האישית, המקצועית והפוליטית – מלבד הכרזותיו שלו – שמלמד שאכן כך הוא הדבר. זו לא רק עצם ימניותו, שמנוגדת לרוח הסולידריות ולהבנת השונות שהיו אמורות לפעפע במי שלכאורה נאלץ להתמודד עם אחרותו החברתית. בואו נקבל אפריורי את העובדה שמי שאמור להיות השליח הציבורי הבכיר של הקהילה הלהטב"קית אינו שותף רעיוני למסורת המאבקים החברתיים שהיא עמדה בחזיתם. ובואו, באותה ההזדמנות, נתעלם מכך ששותפיו המשיחיים־גזענים לקואליציה הם בדיוק מי שמוקיעים את אורח החיים שהוא כביכול מנהל (אוחנה סטרייט שהבקיע נגד אוסטרליה הם כבר גירשו מהבית היהודי שלהם, אז לשלב ידיים עם אוחנה גיי?), ושבחיבור האידיאולוגי עם בצלאל סמוטריץ' ויעקב מרגי יש ממוטיב תסמונת שטוקהולם. הבה נתמקד רק בעובדה קרה וקשוחה אחת: אוחנה, שוב ושוב ושוב ושוב, מפגין משמעת קואליציונית ונעדר מהצבעות על חוקים שמטרתם לקדם את מעמדה של הקהילה הגאה, סוגיה שעצם קיומה במדינה דמוקרטית הוא אוקסימורון. כי אוחנה, אם הבנתי נכון את הראיון שהתקיים עמו ב"ידיעות אחרונות" לרגל יום זכויות הקהילה הלהטב"קית הבינלאומי, מאמין ששלמות קואליציית הימין חשובה מזכויות הבסיס שלו עצמו. וזה לא שהצבעתו היא שתטה את הכף – כנסת ישראל היא מקום מספיק חשוך בשביל שחוקים כאלה לא יעברו גם בלעדיו. אבל בשם מראית העין, כדי לא להתסיס את כל אותם פרימיטיבים שחושבים שזכויות אזרח הן הסיבה האמיתית לאלימות נגד קשישים, הוא מקפיד ליישר קו עם מפלגתו ונעדר בעקביות מהאירוע. מהבחינה הזאת, אין הבדל בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו שמעבר לים שולף את פתיחותה של החברה הישראלית כלפי להטב"קים כעדות לנאורותה של ישראל לעומת הפונדמנטליזם המוסלמי של איראן ודאעש, אך כשזה נוגע למהות, למעשים ולחקיקה, הוא נאלם דום.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ