איזו דמות ביבי היה משחק ב"משחקי הכס"?

מה הקשר בין שמעון פרס לטיווין לניסטר ובין בוגי יעלון לסטאניס בראתיון? הרבה יותר קל להתחבר ל"משחקי הכס" כשמקבילים את הסדרה להתרחשויות בפוליטיקה המקומית

ניב הדס
ניב הדס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב הדס
ניב הדס

בספרו "דור X" טבע דגלאס קופלנד את המונח "מינימליזם מתבלט" – אנשים שמגדירים את עצמם על ידי מה שהם לא ומה שאין להם: "אין לי טלפון סלולרי", "אין לי פנקס צ'קים", "אני לא מעשן", "אני לא לובש מותגים", "אני לא שומע את ביונסה", "אני לא מצביע בבחירות"; החסך כקניין רוחני. טלוויזיה, הן כמכשיר חשמלי והן כרעיון תרבותי, היא מזון לנשמה עבור המינימליסטים המתבלטים. העדרה – "אנחנו לא מחזיקים טלוויזיה בבית", או "אני לא רואה טלוויזיה" – הוא הבון טון, ובתקופה זו של מצוינות מדיומלית עוד יותר מתמיד, שכן הוא התנשאות כפולה שנכרכת גם סביב תור הזהב הנוכחי. בתוך אלה, יש תת קבוצה שלוקחת את המינימליזם המתבלט לקצה הטלוויזיוני שלו – אלה שבמופגן נמנעים מלראות את הסדרות הגדולות של הרגע בשם האינדיווידואליזם, כלומר בשם ההתבלטות מהעדר (בחיי שמפרגן לכל ה"לא ראיתי אף פרק של 'בנות' מאז הראשון", אבל לא חבל לפספס מאסטרפיס בגלל אנטגוניזם להייפ?). אחת התצורות הנפוצות של הז'אנר – בת דודה של "העדפתי את 'בית הקלפים' בגרסתו הבריטית" – היא התנזרות מ"משחקי הכס", מדורת השבט הגלובלית של זמננו. ואכן, "אני לא צופה ב'משחקי הכס'" הוא משפט שיהפוך אתכם למסמר בכל מסיבה, ארוחת ערב או פגישה עסקית, לא פחות מ"עברתי לדיאטה של אכילת חיות בית בלבד, זה טוב לי לסוג דם", או "קבעתי תור לניתוח שינוי מין" – הכרזה שבעקבותיה צריך לעצור הכל ולכייל מחדש.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ