ניב הדס - צרובה
ניב הדס

התבאסתי לקרוא בשבוע שעבר על ירידתה של התוכנית "מועדון תרבות" ב"כאן". משתי סיבות נמנעתי מלכתוב עליה עד כה: ראשית, אחת המגישות היא מהבריות היקרות לי על פני כדור הארץ ואין שום סיכוי שאוכל להיות אובייקטיבי בעניינה. השנייה היא שלפני שמונה שנים הייתי שותף לעריכת תוכנית דומה ("דיבור חדיש" בערוץ 8 עם מירי חנוך ואסף הראל, גם היא נפחה את נשמתה בטרם עת). כעת, משנודע ש"מועדון תרבות" לא תמשיך, נותר לי רק להצטער. כן, מניסיון, תוכנית תרבות יומית בת חצי שעה היא משימה בלתי אפשרית במדינה פצפונת בעלת היצע תרבותי דל כמו ישראל (ולכן היחידה ששורדת היא "ערב טוב עם גיא פינס" שעוסקת בעיקר ברכילות, תחקירי וסכסוכי ביצה וביחסי ציבור בכסות עיתונאית); כן, "מועדון תרבות" התקשתה ליצור אנקול שבועי, פינה שתהיה צפיית חובה, תשרוף את הרשת ותפנה אליה תשומת לב (משהו בסגנון הפינה של שיר ראובן בתוכנית החדשה של תם אהרון); וכן, הפורמט היה מעט מיושן ומאובן – שיחות סלון מצולמות – לנוכח המתחרים התזזיתיים בערוצים האחרים באותה שעה. ועדיין, חצי שעה תרבותית לא מתלהמת ונינוחה באוריינטציה נשית היא בדיוק הסיבה שלשמה יש ערוץ ציבורי. בוודאי עכשיו. נתוני הצפייה לא אמורים לעניין אף אחד במקרה הזה, אלא רק שאלת האינטרס הציבורי, שלדאבוני לא זוכה לליטרת תרבות משום ערוץ אחר. אפשר היה לשפץ, לשכלל ולהדק את "מועדון תרבות", להוסיף פינות ולעדכן את האולפן, אבל הביטול שלה אפילו בטרם הסתיימה העונה הראשונה נשמע צורם. כאילו מלכתחילה לא ניתן לה סיכוי. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ