תחקיר "המקור" הוכיח ש"הסופרנוס" כבר כאן
עם כל הבעלויות הצולבות, האתרוגים ומפות האינטרסים בשוק המקומי, לעיתונות כאן יש עדיין תפקיד מכריע. קחו למשל את תחקיר "המקור" על קובי מימון
ביל מאהר נראה מיואש. הקומיקאי האמריקאי הוותיק, שמנחה זו העונה ה-16 את תוכנית האירוח הפוליטית־סאטירית "זמן אמיתי" ב-HBO (אצלנו היא משודרת בהוט, יס וסלקום טי־וי), כבר לא יודע איך להתמודד עם המציאות הגרוטסקית שמקיפה אותו; איך לקרוא, לפענח ולתקוף אותה באופן שיזיז משהו למישהו; את מי לראיין, מה לשאול וכיצד להתבדח. במהלך שיחה עם מייקל וולף, מחבר "האש והזעם", הספר על שנת נשיאותו הראשונה של דונלד טראמפ, הוא אף מודה בתסכול שבו הוא שרוי: "שום דבר שייאמר פה עכשיו", הוא טוען בפני וולף, "כל חשיפה שתתפרסם או שערוריה שתצוץ לא ישנו למצביעי טראמפ, שיצליח לסובב בסופו של דבר את הכל לטובתו" (וזה אחרי שוולף אומר מפורשות שנשיא ארצות הברית מנהל בימים אלה רומן עם מישהי מסביבתו הקרובה). המונולוגים הסוחפים שפותחים וסוגרים את "זמן אמיתי" מזכירים היום קבוצת תמיכה של מי שיודעים שנגזר עליהם להתבוסס במצב הקיים יותר מאשר את נבואות התוכחה שאיפיינו את מאהר בתקופת ממשלו של ג'ורג' וו' בוש. וגם הפאנלים האקטואליים, שבעבר הולידו ויכוחים אינטלקטואליים נוקבים ומעוררי מחשבה, הפכו לדיבור רפה ותבוסתני.