תכירו: סדרת הטלוויזיה הכי הומואית אי פעם

בטקס האוסקר של 1992 קמה מחאה של ארגונים להט״ביים נגד הסרט ״שתיקת הכבשים״ של ג׳ונתן דמי, בטענה שהוא מציג הומואים וטראנסים בצורה פוגענית. לא זו בלבד שהגיי היחיד בו הוא הד״ר הפסיכופת חובב בשר האדם ויין קיאנטי חניבעל לקטר (אנתוני הופקניס), גרסו שם, אלא שבפאלו ביל (טד לוין), הרוצח החולני שמסיר את עורות קורבנותיו כדי לתפור מהם שמלה שתחליף את עורו־שלו, הוא גבר שביקש לשנות את מינו, נדחה משום שלא ענה על הקריטריונים הפסיכיאטריים הנדרשים, ופנה לדרכים עצמאיות, יצירתיות ואלימות, כדי להשלים את התהליך. ללא תהודה אינטרנטית זמינה שתדחוף את המפגינים ותיצור לחץ אפקטיבי על חברי האקדמיה, המחאה הזאת נותרה נחלתן של מי שנתפשו כקבוצות שוליים רדיקליות, והסרט, בצדק, גרף את כל הפרסים החשובים: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר והשחקנית הטובה ביותר (ג׳ודי פוסטר כקלריס סטרלינג).