המציאות ב"סיפורה של שפחה" היא לא הסיוט שלי
אחרי שמתרגלים להתחלחל מהדיסטופיה המגדרית־דתית ב"סיפורה של שפחה", אפשר להתפנות להתחיל לפחד מהדיסטופיה המעמדית שמציגה סדרת המד"ב הברזילאית "3%"
האפוקליפסה לא מפחידה אותי. אם להודות על האמת, אני אפילו די מצפה לה. בעיני רבים חורבן, כאוס ושלטון דיקטטורי הם אולי התגשמות כל הפחדים כולם, אולם עבורי זו פנטזיה של ממש. גם לא ממש משנה לי הסיבה שתוביל להתפוררות הסופית של האנושות: זומבים, מלחמה גרעינית, הפיכה צבאית, חייזרים, אסון טבע, כוח עליון, מגיפה ביולוגית, השתלטות בינה מלאכותית על מוקדי הכוח. מה שלא יהיה, רק תביאו אותה. מציאות דיסטופית היא אבן יסוד של כל כך הרבה יצירות ספרותיות, קולנועיות וטלוויזיונית אהובות עלי - מ"מלחמת העולם Z" של מקס...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר