מיושנת ומסוכנת: התוכנית של סנדרה רינגלר מתאימה למאה ה-19
ב״מילון היופי״ בהנחיית סנדרה רינגלר לא שמעו על זוגיות ויחסים שאינם הטרוסקסואליים, על נשים שיצאו מהמטבח או על גברים שמתעניינים באופנה. מה שכן, אם אתן מעוניינות בעוד מהלומה על תפישת הגוף שלכן, זו התוכנית בשבילכן
בגדול, וגם בקטן, אין לי שום בעיה עם בדיחות שואה. אם לומר את האמת המטרידה אך צפויה מצד בן דור שלישי, זה אפילו ההומור המועדף עלי. רפרורים, אזכורים, מונחים, שמות, ביטויים ופרפרזות שעושים שימוש מקאברי בסבלו של העם היהודי בתקופת שלטון הרייך השלישי – וגם פוגרומים ופרעות סטנדרטיים, בואו לא נהיה טהרנים – מיד גורמים לי חיוך לא רצוני. מה״סופ נאצי" של סיינפלד ו״לא ראיתי יהודי רץ כל כך מהר מאז פולין ב-1939״ ב״סאות׳ פארק״, דרך חשבונות טוויטר של מדריכי סיורים במחנות השמדה וסטנדאפיסטים אנטישמיים (״הסיבה שיהודים מתנגדים לפדופיליה היא שהם שומרים את כל הילדים הרותחים לעצמם״), ועד סרטוני ״היטלר מחפש חניה״. רק תנו לי עוד. הגם שניתן להניח שיש מי שימצא את זה פוגעני, כיהודי עם שורשים מזרח אירופיים אני חש שזו זכות בסיסית שניתנה לי. כלומר, מותר לי, הבו השילומים ולכו לחפש.