אחת מסדרות השנה? "גברת מייזל המופלאה" היא ביזיון טלוויזיוני

בתוך עונה אחת הצליחה "גברת מייזל המופלאה" להפוך מסדרה מענגת למקוממת. נכון, הדיאלוגים עדיין שנונים, אבל מה עם קצת עומק לדמויות, התפתחות של עלילה ומיליגרם של אמינות?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניב הדס - צרובה
ניב הדס

העונה הראשונה של "גברת מייזל המופלאה" היתה המקבילה הטלוויזיונית לרפרפת תות שדה. קלילה, אוורירית, לא מחייבת ומענגת. איימי שרמן־פלדינו, אמנית הדיאלוגים המסחררים שהביאה לנו את הפטפטת האינסופית של ״בנות גילמור״, כתבה, ביימה והפיקה את הקומדיה התקופתית שמשודרת באמזון. הגברת המדוברת היא מרים ״מידג׳״ מייזל (רייצ'ל ברוסנהאן), עקרת בית יהודייה מניו יורק, שפוצחת בקריירת סטנד אפ סודית בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת. אחרי שבעלה ג׳ואל (מייקל זיגן) מתוודה בפניה על בגידותיו עם המזכירה היא עולה על במה פתוחה ומאלתרת רטינה רהוטה, ארסית ומצחיקה, שמרשימה מגלת כישרונות בעלת חזון ואת הקומיקאי לני ברוס (נקי מהרואין), וזה לוקח אותה תחת חסותו ומסייע לה למצוא את קולה הפנימי. בסיום העונה מתוודע בעלה – סטנדאפיסט כושל שמבצע פלגיאטים לביטים ששמע על תקליטים של אחרים – למשלח ידה הנסתר של אשתו, ולמרות הפגיעה באגו, בגבריות ובמסורת ההומור היהודי שהוא חש עצמו משתייך אליה, מודה כי היא טובה ממנו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ