ממש לא רציתי לראות את הסדרה הזאת. אבל הופתעתי

בניגוד לכל אינטואיציה, רציונל או חשק התיישבתי לראות את הסדרה הצרפתית ״דבר עם הסוכן שלי״

ניב הדס - צרובה
ניב הדס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניב הדס - צרובה
ניב הדס

הפיכתה של הטלוויזיה למדיום הבידורי־אמנותי המוביל ולבילוי לגיטימי מובילה לדילמות אתיות־זוגיות בעלות השלכות הרות גורל. מה עושים, למשל, כשלבן או בת הזוג טעם שונה לגמרי? איך מחלקים את זמן הצפייה המשותף, כיצד מאזנים וכמה סופגים מהגחמות של האחר מבלי לרטון? ובינג׳ - כן או לא?

או חמור מכך - מה קורה כשההעדפות הן דווקא זהות? האם במידת הצורך מותר לראות לבד פרק בסדרה שהוחלט שהצפייה בה זוגית? מה עושים כשלוחות הזמנים מציבים מכשול, או כשאחד הצדדים הולך לישון בקביעות מוקדם יותר? ובאיזו דרך אפשר למנוע את הבלתי נמנע ולמנן את הבהייה במסך כדי שלא תתפוס את מלוא נפח מלאי הפנאי? איך אומרים החכמים בפייסבוק - יש עוד דברים בעולם חוץ מנטפליקס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ