"להרוג את איב" או "בארי": מי הרוצח השכיר הבכיר בטלוויזיה?

שני רוצחים שכירים טלוויזיוניים סגרו במקביל עונה שנייה: בעוד וילנל מ"להרוג את איב" מנסה להציל את העלילה הקלושה שנתפרה לה, "בארי" קופצת כיתה

ניב הדס - צרובה
ניב הדס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניב הדס - צרובה
ניב הדס

לא שפרסים בהכרח אומרים משהו על משהו, אבל הזכייה הגורפת של ״להרוג את איב״ בטקס הבאפט״א־טלוויזיה, המקבילה הבריטית לאמי האמריקאי, היתה רגע נדיר של צדק אמנותי. פיבי וולר־ברידג׳ (״פליבג״) עיבדה בתבונה ובהומור את ספריו של לוק ג׳נניגס על הרוצחת השכירה הפסיכופתית וילנל למותחן קומי־אכזרי־לסבו־אירוטי־פמיניסטי שבמרכזו משחקי המחבואים האירופיים בין וילנל (ג׳ודי קומר, שזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר) לאיב (סנדרה או, ״האנטומיה של גריי״), סוכנת MI-6 שספק רודפת אחריה ספק מתאהבת בה, או אולי בעצם שניהם גם יחד. העונה הראשונה של ״להרוג את איב״ היתה כל מה שאפשר לרצות מסדרת טלוויזיה: סיפור מסגרת לופת, דמויות אקסצנטריות שאף אחת מהן אינה פלקטית, דיאלוגים זרחניים, בימוי מסוגנן ופסקול דומיננטי שמשרת את היצירה מבלי לגנוב את ההצגה (באדיבות המפיק והדי־ג׳יי דייוויד הולמס, שהוא גם הפסקולן הקבוע של סטיבן סודרברג). היא הצליחה להיות עוכרת שלווה וכיפית בו בזמן, מה שעזר לה להפוך לסדרה הנצפית ביותר בתולדות BBC אמריקה (בארץ היא משודרת בהוטֿ). עד כדי כך נצפית, שרשת בראוו קנתה אותה בצעד משונה ודי נדיר לשידור במקביל לערוץ המקורי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ