שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בסדרה "הבנים" אין בחירה בין טוב לרע, אלא בין רע לרע, וזה מה שטוב בה

הסדרה "הבנים", עם גיבורי העל חסרי המצפון שלה שפועלים בשירות תאגיד וולט, עדיין לא הגיעה לרמה של "פריצ'ר", שנוצרה גם היא על ידי סת רוגן ואוון גולדברג. חכו חכו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

התרסקות מטוסים על המסך היא עניין מורכב. דווקא בשל היותה מעוררת חרדה קולקטיבית חובקת עולם וחוצת תרבויות – עוד לפני 11 בספטמבר ומובן שביתר שאת לאחר מכן – הביטוי הקולנועי-טלוויזיוני של כלי תעופה מתפוצצים בעודם באוויר, מתנגשים בעוצמה בקרקע או מבצעים נחיתת אונס, לוקה פעמים רבות בבנאליות. הדיילת שמבטיחה שהכל יהיה בסדר, צרחות הילדים, תפילות המבוגרים וחוסר האונים של הטייס הפכו כבר לקונוונציות מכניות וצפויות, ואיבדו את יכולת ההרתעה שלהן. לפעמים נדמה שכבר מפחיד יותר לראות ״טיסה נעימה״. ובכל זאת, יש אקזמפלרים שעודם מטרידים וגוררים התקף חרדה עם כל צפייה: שיבוש מכשירי הניווט על ידי טרוריסטים ב״מת לחיות 2״, שמוביל לתזמון נחיתה שגוי ולמותם של יותר ממאתיים איש; הסרט ״טיסה 93״ של פול גרינגראס, שמשחזר את ההתנגדות ההרואית של הנוסעים בחטיפה במתקפת 11 בספטמבר – זו שהיתה אמורה להוביל לפיגוע בגבעת הקפיטול; פרק הבכורה של "אבודים", ואחת הסצינות המונומנטליות ב״שובר שורות״, כשדונלד, אביה של ג׳יין שמתה ממנת יתר (או אם תרצו, נזנחה למוות על ידי ולטר וייט), מאבד ריכוז במגדל הפיקוח בזמן משמרת וגורם להתרסקות מטוס.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ