פגשתם פעם נבל אכזרי יותר מאלוהים?

אחרי הסתבכויות עם אלוהים, היטלר וישוע, פרק הסיום של "פריצ'ר" סיפק סוף מוחלט וחד משמעי, שנדיר לראות היום. מה שאי אפשר לומר על ״Undone״, שנותרת אניגמטית במתכוון

ניב הדס - צרובה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניב הדס - צרובה

הנסיגה החדה והפתאומית בכושרה של ״פריצ׳ר״ בפתיחת העונה האחרונה של הסדרה היתה מפתיעה ומאכזבת במידה שווה.

העיבוד של סת׳ רוגן, אוון גולדברג וסם קייטלין לרומן הגרפי של גארת׳ איניס וסטיב דילון הפגין מאז הוחתם בערוץ AMC (כאן בערוץ אגו) שיפור הדרגתי בכל פרמטר, עד שבסיום העונה הקודמת היה מועמד ראוי לתואר ״סדרת הקומיקס הטובה ביותר״. גם הטהרנים שבמעריצי החוברות של איניס ודילון לא דימיינו התקה מדיומלית מוצלחת יותר לסיפורם של המטיף הטקסני הזועם והחוטא ג׳סי קסטר (דומיניק קופר) שמקבל משמים כוחות־על, זוגתו הפגע־רע טוליפ (רות נגה) וחברם הערפד הנרקומן קסידי (ג׳ו גילגן), שמסתבכים עם כל מלאכי גן עדן ושדי הגיהנום - כולל ישוע הנוצרי ואדולף היטלר - בחיפושם אחרי אלוהים. היא העבירה למסך לא רק את הדמויות האקסצנטריות, ההצטלבות וההיפרדות בין קווי העלילה השונים והפרטניים והיחס המורכב לדת ולאמונה שאיפיינו את החוברות המאוירות של איניס ודילון, שבצדק נחשבות לאחד משיאי הז׳אנר; היא העבירה את המהות שלהן כולה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ