הסדרה הזאת מלאה בשגיאות ונגועה בחוסר אמינות: אז למה אני מחכה לעונה השנייה שלה?

״תוכנית הבוקר״ מלאה מגרעות וחוסר אחידות, אבל יש בה גם רגעים של טלוויזיה עילית. פלא שמזמן לא ניהלתי כאלה יחסי אהבה-שנאה עם סדרה?

ניב הדס
ניב הדס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב הדס
ניב הדס

אין לי מושג מתי השארתי בפעם האחרונה הודעה קולית. בהערכה גסה הייתי מהמר על משהו כמו 13 שנה, אם כי בהחלט ייתכן שמדובר בתקופה ארוכה יותר. בהתאמה, גם לא האזנתי להודעה קולית במשך כל אותו הזמן. לא כי אני עצלן, אלא משום שאין לי טיפת כבוד אנושי למי שהשאיר לי אותה, היות שניכר כי לו עצמו אין טיפת כבוד אלי: במאה העשרים ואחתֿ השארת הודעה קולית במקום שליחת אחת טקסטואלית היא זלזול באדם שאתה מנסה לתקשר איתו. בזבוז זמן ואנרגיה לכל המעורבים. אפילו סבי, רגע לפני מותו בשיבה טובה, נמנע מהאקט האנכרוניסטי. בואו לא נלך סחור-סחור: הודעה קולית היא סוגיה מקוממת. זה לא מפריע לה להיות אמצעי התקשורת העיקרי ב״תוכנית הבוקר״, סדרת הדגל של אפל+ בכיכובם של ג׳ניפר אניסטון, ריס ויתרספון, סטיב קארל, בילי קרודופ ומארק דופלס (שאיכשהו תמיד אני בעד הדמות שלו בלי קשר לתפקיד) – למרות שאין לכך שום צידוק הגיוני. אנשים פשוט מפטפטים שם את עצמם לדעת לתוך משיבונים אלקטרוניים כאילו הם בעיצומה של חרדת באג 2000. אם כבר הולכים על וינטג׳, למה לעצור בהודעות קוליות מלאות פתוס ולא להוסיף גם פקס, טלקס, איגרות ויונים. המילניאלים יעופו על זה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ