זו הרמה הכי גבוהה שהטלוויזיה נוגעת בה

כישלון התחזיות של המומחים לנגיף המסתורי שתקף אותנו מלמד שאולי כדאי להשאיר את חיזוי העתיד לעולם הבדיון. ל"פיוצ'ר מן" המשעשעת, ובעיקר ל"ווסטוורלד", שבעונה שלוש התעלתה אפילו על עצמה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניב הדס - צרובה
ניב הדס

ניתן היה לצפות עכשיו, בעת מגיפת הקורונה, שכל מי שעוסק בניתוח, חיזוי, פרשנות וניבוי העתיד ירכין את ראשו וילך שפוף קומה, לפחות במישור הפנימי-רוחני, עד להודעה חדשה. כלומר, שיסתום רגע וייתן לדברים לשקוע, להשתקם ולהתגלגל בחזרה למסלול לפני שהוא פותח את פיו ומכריז מה אמור, אסור וכדאי שיקרה. זה נכון לכל דיסציפלינה בחיינו, ללא יוצא מן הכלל. אלא שמה שקורה בפועל הוא בדיוק ההיפך: כל אותם מומחים – מטעם האקדמיה, מטעם תחום הסיקור התקשורתי שלהם או מטעם עצמם – ממשיכים להסביר לנו מה יקרה בעקבות הדבר שבגללו השתבשו תחזיותיהם הקודמות. מה עם טיפת ענווה? זה לא מאוד שונה מכל אותם פרשנים פוליטיים בארצות הברית שהיו צריכים להתפטר קולקטיבית אחרי בחירות 2016, אבל מאז עסוקים באותו לילה מר ונמהר, מתרגמים את רצונותיהם, מאוויהם ורחשי לבם לעובדות מוגמרות ומציפים אותנו בחדשות כוזבות. כבר כמעט ארבע שנים הם מותחים את תקוות השווא האלה, שהנה, רק עוד רגע קט, האדם הלא כשיר נפשית-שכלית-חברתית-תרבותית שיושב על כס הנשיאות יודח. משלים אותנו עם טיעונים משפטיים, חוקתיים וערכיים, כאילו הם מזיזים שם למעלה למישהו.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ