ניב הדס - צרובה
ניב הדס

ל״מיניסטרי״, אחת הלהקות החביבות עלי, יש שיר בשם ״כל יום הוא האלווין״. על אותו משקל, כדי לתאר את חצי השנה האחרונה, אפשר היה לכתוב לו את שיר ההמשך ״כל יום הוא יום כיפור״ (מינוס הקטע של הצום + שלושת סימני האפוקליפסה: אינפלציה באלימות, בחסרי בית ובמקומות חניה פנויים בתל אביב). אם בעבר המדור של השבוע הזה היה החשוב בשנה, עם המלצות לבינג׳ שיעביר את החג כמיטב המסורת, הפעם הייחוד שלו אבד. הטלוויזיה תפסה מקום כה משמעותי בהסתגרות הקורונה, עד שלא זו בלבד שכל סדרה חדשה נשתית בצמא של גמל מיובש מיד עם עלייתה לשירותי הסטרימינג אלא שאם לשפוט את הלך הרוח ברשתות החברתיות, נדמה שרבים חוזרים אחורה וצופים מחדש ביצירות אהובות (״הסופרנוס״ היא הדוגמה הנפוצה ביותר, אבל גם שמעתי על מי שהתמסר ל״האשה הטובה״).

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ