עונה חלשה? "פארגו" היא עדיין העידית של הסטוריטלינג האמריקאי העכשווי
למרות הביקורות, גם העונה הרביעית של ״פארגו״ היא משחק וירטואוזי עם הקניין הרוחני המפואר של האחים כהן
אולי מוקדם מדי לומר אחרי שני פרקים בלבד, אבל העונה השנייה של ״המנדלוריאן״ (דיסני) היא הדבר הכי טוב שיצא מ״מלחמת הכוכבים״ מאז ״האימפריה מכה שנית״. השחקן-תסריטאי-במאי-מפיק-וונאבי שף ג׳ון פאברו (״סווינגרס״, ״הנוקמים״, ״שף״) מגשים כאן לא רק את הפנטזיה הפרטית שלו, אלא גם אחת השייכת לשניים-שלושה דורות: הוא לקח את היקום המופלא אך דיכוטומי ואינפנטילי שברא ג׳ורג׳ לוקאס ועידכן אותו לעולם שבו – מעשית ותודעתית גם יחד – אין יותר טוב ורע מוחלטים. הוא הבין שגרעין המעריצים הקשה מתגבש סביב הטריטוריות הדואליות שבהן הם נפגשים בסאגה של משפחת סקיווקר; שהדמות הבאמת מעניינת, שלכל מעריץ מן המניין היתה לפחות בובה אחת שלה, אינה לוק או ויידר, כי אם שכיר החרב בובה פאט המנדלורי. הלוחם עם השריון הכי קולי בגלקסיה הרחוקה-רחוקה.
