"מאנק" של דייוויד פינצ'ר שולח אותנו לביקור מחודש ומסחרר ב"האזרח קיין"

כשיצירה חדשה כרוכה בצפייה ביצירות קודמות כחומר רקע, זה בדרך כלל מעצבן. לא במקרה של סרטו החדש של דייוויד פינצ׳ר: הפעם, שיעורי הבית הם יצירת המופת הקולנועית של אורסון ולס, ואתה רוצה להכין אותם

ניב הדס - צרובה
ניב הדס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ניב הדס - צרובה
ניב הדס

בא לי לחזור אחורה בזמן. לא כדי להרוג את היטלר, להשקיע בביטקוין לפני כולם או למנוע את הקמת הלהקה ״בוטן מתוק בקרקס״, אלא על מנת שאוכל להיות נוכח בהקרנת הבכורה של ״האזרח קיין״. לחוות יחד עם אולם מפוצץ סרט שהקהל לא יכול - אפילו אם היה רוצה - להתכונן לדהרת רכבת ההרים הקולנועית-דרמטית-צורנית שהכין לו אורסון ולס. יצירה שלאחריה, כל מה שקרה לפני נראה לפתע מיושן, ארכאי, מעידן קדום. אני מנסה לדמיין את ההלם שאחז בצופים שעה שחזו בעתיד המדיום ניבט אליהם ממסך הכסף: שעתיים של תחלופת ז׳אנרים קדחתנית - ממוקומנטרי לקומדיית סקרובול למיוזיקל למלודרמה - מבנה נרטיבי מלופף, צילום וירטואוזי אקספרסיוניסטי, משחק נטורליסטי וסופרסטאר אחד שבגיל 24 זורח כמו כוכב שביט, כשהוא מגלם חיי אדם לאורך 50 שנה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ