בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתיו ויינר: "מד מן" היא סדרה על זהות יהודית

ויינר הסביר כיצד הדרמה משקפת את ניסיונם של היהודים להיטמע בחברה האמריקאית לאחר מלחמת העולם השנייה. "החרדה שמלווה את השאלה האם אני חלק מהחברה או מסתכל על העולם מבחוץ נוגעת במהות של 'מד מן'"

תגובות
עמוד הפייסבוק הרשמי של הסדרה

ימים ספורים לפני ש"מד מן" חוזרת לשבעה פרקים אחרונים שיחתמו את הסדרה, יוצר הדרמה המוערכת, מתיו ויינר, סיפר עד כמה יהדותו השפיעה עליו בפיתוח העלילה.

בתחילת השבוע (ראשון), התארח ויינר במוזיאון המורשת היהודית בניו יורק בפאנל מיוחד על הרגעים היהודיים בסדרה. בשיחתו עם מבקר הטלוויזיה של "ניו יורק מגזין" מאט זולר, הודה ויינר שהסדרה משקפת את חוויתם של היהודים שהגיעו לאמריקה לאחר המלחמה.

ניסיונם של היהודים להשתלב בחברה האמריקאית זהה לסיפורו של דון", הסביר יוצר הדרמה המוערכת ותיאר את דון, שאינו יהודי, כ"מומחה להיטמעות". "הוריי למשל, שאלו את עצמם איך אנחנו נהפכים לחלק מהחברה, איך אנחנו מכניסים את הבן שלנו לאוניברסיטת וסליין כדי שהוא יוכל לעבוד בחברת עורכי דין. מה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה יקרה?" (ויינר היה אחד מהסטודנטים היהודים שלמדו בווסליין).

"אני מאוד גאה ביהדותי וחשוב לי להראות אותה בסדרה מאחר שחלק גדול מהסיפור של עולם הפרסום עוסק בשילובם האטי של היהודים בתחום הזה", המשיך ויינר. "כשמדברים על המהפכה בעולם הפרסום של שנות השישים, מדברים על ההומור היהודי שעושה צחוק מפרסום ובעיקר על די-די-בי" - סוכנות הפרסום היהודית דויל דיין ברנבך, שהחליפה את הקמפיינים המסורתיים שעודדו באופן ישיר את קנייתו של מוצר, בפרסומות פרובוקטיביות, מקוריות ומשעשעות.

AP

ואכן, "מד מן" שיקפה את הדרך ארוכה שעברו יהודים בדרכם לצמרת עולם הפרסום. עוד בעונה הראשונה, שהתרחשה ב-1959, רוג'ר צעד למשרדו של דון ושאל "האם שכרנו פעם עובד יהודי? ודון ענה לו "זה לא משהו שיקרה בזמן שאני כאן". מאז, הופיעו לא מעט דמויות יהודיות ב"מד מן", ובהן מושא אהבתו של דון, מנהלת חנות הכלבו רייצ'ל מנקן, בן זוגה של פגי, אייב, ואשתו השנייה של רוג'ר, ג'יין (וכמובן, הפוסטר של משה דיין שהתנוסס מעל מיטתו של סטן).

בשנת 1966, סטרלינג-קופר-דרייפר-פרייס שכרו סוף סוף את שירותיו של קופירייטר יהודי, מייקל גינזברג. במשך העלילה גינזברג חשף בפני פגי שהוא נולד במחנה ריכוז. אמו מתה בשואה והוא נלקח לבית יתומים שבדי עד שאביו, מוריס גינזברג אימץ אותו בגיל חמש. הוא אומר לפגי שהוא למעשה ממאדים. סיפורו הטרגי נחתם בסצינה בלתי נשכחת של אובדן שפיות, ופטמה.

ווינר סיפר שמי שסיפקה את ההשראה לסיפורו של גינזברג היא חמותו, ששרדה את השואה בהיותה ילדה. "הרעיון של תינוק שנולד בשואה ושל אנשים שלפתע חוזרים ומנסים להשתלב בתרבות הגיע מסיפור חייה", אמר. "נדמה לי שצופים רבים חשבו שאמירתו של גינזברג על היותו ממאדים היא מטאפורה. וכן, זו היתה מטאפורה, אבל יהודים באמריקה לאחר מלחמת העולם השנייה ידעו היטב מהם ניכור ובדידות".

"אני בדרך כלל לא אוהב הכללות בכל הנוגע ל'מד מן'", אמר. "אבל אסכים עם מי שסבור שהסדרה היא על האופן שבו כולנו מרגישים אאוטסיידרים...החרדה הזו, שמלווה את השאלה האם אני חלק מהחברה או מסתכל על העולם מבחוץ, נוגעת במהות של 'מד מן'".

"כולנו אאוטסיידרים", צחק. "היחיד שמסתכל על כל מה שקורה מבפנים הוא רוג'ר סטרלינג".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו