"A to Z": כמו שידור חוזר של "איך פגשתי את אמא"

הקומדיה הרומנטית בכיכובה של "האמא" מאכזבת עם דמויות שטוחות ועלילה שיכולה הייתה להיכתב בקלות על ידי תוכנת מחשב

חן חדד
חן חדד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חן חדד
חן חדד

רגע לפני ש"איך פגשתי את אמא" ירדה מהמסך, הן המבקרים והן הצופים הגיבו בהתרפקות נוסטלגית על ימיה הטובים של הסדרה ונהרו לשמוע עוד מהסיפורים על המגפיים האדומים, התערבות הסטירות, הכפילים, האיש העירום, ספר החוקים, על כך ששום דבר טוב לא קורה אחרי שתיים בלילה, המטריה הצהובה ועוד בדיחות חוזרות שגרמו להם לנטוש את הסדרה כמה עונות לפני כן. אבל הקומדיה, הנוסטלגית במהותה, הזכירה לכולם שזה בסדר גמור שהיו לה גם עונות גרועות, בדיחות ממוחזרות וגימיקים מתישים. כמה פרקים לפני הסוף, טד מבין לפתע שסיפר לאמא את כל הסיפורים על כל האירועים בחייו. במקום להשתעמם, האמא מתענגת על כך שהיא מכירה בעל פה כל סיפור וסיפור, עדות לאינטימיות ארוכת השנים ביניהם. ברגע הזה, נדמה שהסדרה ביקשה מהצופים שבדיוק כמו במערכות יחסים במציאות, יהיו סלחנים גם לעליות והמורדות במערכת היחסים הארוכה שלהם עם גיבורי הסדרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ