חן חדד
חן חדד

רגע לפני שגל הסדרות של הסתיו שוטף את המסך האמריקאי, כמה מהרשתות החליטו לחשוף את פרקי הבכורה של הסדרות שלהן כבר עכשיו ולקוות שהיובש הטלוויזיוני הנוכחי יעזור להן לפרוח. רשת NBC עשתה זו עם הקומדיה הרומנטית החדשה “A to Z”, ורשת ABC חשפה כעת את הפיילוט של הקומדיה החדשה "סלפי". הפיילוט זמין כעת אונליין ובהתאם לנסיון לשוות לסדרה שיק טרנדי, הסדרה עשתה היסטוריה עם השקת הפרק בטוויטר, שמאפשר לגולשים להוריד ולנגן אותו אם יצייצו את ההאשטאג #SelfieABC.

הסדרה מתיימרת להיות גלגול מודרני של "גבירתי הנאווה", שרבים מכירים מהגרסה הקולנועית המצליחה ומהמחזה המקורי "פיגמליון" - פרי עטו של ברנרד שו (ששאב השראה מסיפורו של "אובידיוס" בספרו "מטמפורזות"). העלילה עוקבת בחורה בשם אלייזה דולי (כן, כן, דולי) שמחזיקה ב-263 אלף עוקבים בטוויטר אבל לא מצליחה לתחזק חברויות במציאות. לאחר שאלייזה (קארן גיליאן, "ד"ר הו") חווה שורה של השפלות פומביות ומבינה שהשיחות היחידות שהיא מנהלת הן עם סירי, היא פונה לגורו שיווק בשם הנרי היגנבוטם (ג'ון צ'ו) שיעזור לה לפתח כישורים חברתיים ולמתג את עצמה מחדש.

במבט ראשון, יש לרעיון פוטנציאל לא רע. ההחלטה להפוך את אלייזה לבחורה מודרנית, ובדרך לומר כמה דברים על הסחת הדעת התמידית שמייצרות הרשתות החברתיות, הייתה יכולה לייצר קומדיה אינטליגנטית שמספקת כמה תובנות מעוררות הזדהות על הדור שלנו. כך למשל, לפני מספר חודשים התפשט ברשת סרטון בשם "Look Up" שקרא לגולשים לסגור את הטלפונים ולהביט למעלה במונולוג שכולו חרוזים. על אף שהטענה שהרשתות החברתיות לא מייצרות קשרים חברתיים הפכה כבר מזמן לקלישאה שאין בה הרבה אמת, הקליפ הצליח לכוון לתחושה שאופפת את רוח התקופה ולמרבה האירוניה, שותף מליוני פעמים.

ואכן, גם הסדרה החדשה מתקשה ללכת על החבל הדק שבין קלישאות על האובססיה ל"לייקים" ובין לומר משהו שגם פורט על הנימים הנכונים וגם מצחיק. "סלפי" נכשלת בכל מובן ובעיקר נדמית מיושנת, כמעין נסיון של התסריטאים "ללכוד" את קולו של דור שבין הפקת הסדרה ובין שידורה, הספיק לזנוח חצי ממילות הסלנג וההאשטאג שכתובות בתסריט. גם ללא המבטא הסקוטי, גיליאן מלאת קסם אישי ועושה "דאק פייס" מושלמים, אבל קשה שלא להתכווץ אל מול המונולוגים המביכים שנכתבו עבור דמותה (בעיקר כשהיא נזכרת כמה הייתה מכוערת ואיך שמחשופים ושיער מנופח הפכו אותה ל"Instafamous"). צ'ו, שכיכב ב"פלאשפוורוד" ו"Go On" המבוטלות לא מספק תצוגת משחק מיוחדת והכימיה בינו ובין גיליאן לא משכנעת.

לצד הטיפול השטחי בדמויות, מדובר בסדרה סקסיסטית בצורה בלתי רגילה. בדומה לסדרות תקופתיות כמו "מד מן" או "הסקס של מאסטרס" שמרשות לעצמן להציג יחס לא שוויוני לנשים "בגלל שככה התנהגו אז", השימוש ב"גבירתי הנאווה" מספק ל"סלפי" תירוץ להשפיל את הגיבורה ההיסטרית וחסרת המודעות עצמית ולרוץ לגבר הרציונלי והמאופק שיעשה לה "מייקאובר" פנימי וחיצוני. "אני לא חבר שלך" הוא מזכיר לבחורה המיואשת ששוכבת עם האנשים הלא נכונים וכמהה לקשר אנושי. כשהיא נפטרת מהחצאיות הקצרצרות, האיפור המעושן והשפתון האדום, הוא מביט בה ופולט "וואו, את סופר-יפה". גם הנרי היגינס ב"פיגמליון" היה פרופסור יהיר, עוקצני ושקוע בעולמו, אבל עם כל החיבה למחזה המצליח מ-1914, הדינמיקה בינו ובין אלייזה דוליטל צורמת ב-2014.

» לעוד כתבות, ביקורות וחדשות טלוויזיה, עקבו אחרי חן חדד בפייסבוק

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ