"הנותרים" חותמת עונה מטלטלת שנזהרת מטראומת "אבודים"

אז למה כולם מתעסקים רק באיזור החלציים של ג'סטין ת'רו?

חן חדד
חן חדד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חן חדד
חן חדד

דיימון לינדלוף, שהיה שותף ליצירת "אבודים" פרש מטוויטר לפני כשנה בגלל שלא יכול היה לסבול יותר את השנאה העזה מצד צופי הסדרה שהתאכזבו מהפינאלה. מאז סיום הסדרה התרחק לינדלוף מהמסך הקטן והתמקד בעיקר בכתיבה והפקה של סרטי קולנוע (בחלקם עם ג'יי ג'יי אברהמס) וביוני האחרון עשה קאמבק טלוויזיוני עם הדרמה הקודרת "הנותרים" שמפתיעה בכח המשיכה שלה. הפעם, הוא הכריז מראש שאין טעם לחפש תשובות ושהן גיבורי הסדרה והן הצופים לא יזכו לתשובה מוחלטת מדוע שני אחוזים מאוכלוסיית העולם נעלמו בפתאומיות.

בהתאם, "הנותרים" שחתמה אמש את העונה הראשונה ב-HBO (והלילה אצלנו ב"יס") לא רצה לשום מקום. במקום, הסדרה מתנהלת בין סצינה לסצינה בתחושה מדכדכת על רקע פסקול מרהיב. הסצינה הרועשת הבולטת של העונה מופעה בתחילת הפרק הראשון שמתאר את ההיעלמות על רקע בכי תינוק, צרחות מקפיאות ותאונות דרכים. מאותו הרגע ברור שלא מדובר ב"שקט שלפני הסערה" אלא שבסערה שלפני השקט המדכא שמשתרר בחייהם של גיבורי הסדרה, שמתמודדים עם אובדן ואשמה והופכים לצל חיוור של מי שהיו קודם לכן.

על רקע הדכאון הקודר ששורה על "הנותרים" קשה שלא להתרשם מכל חיוך או טיפה של הומור שמופיעים לפתע, בדייט של נורה וקווין, בפלאשבק לחיים שלפני ה-14 באוקטובר או ברגע שבו מאט מביט בקווין ואומר בצחוק שהיה מביא לו בגדים משלו להחלפה אבל יש להם "גוף שונה לגמרי". ואכן, הגוף המעוצב של ג'סטין ת'רו אחראי שלא במכוון להומור שהתפתח סביב הסדרה וסובב בעיקר סביב גודל איבר המין של השחקן שהסיח את דעת הצופים בסצינות הרבות בהן הוא עושה ג'וגינג בטרנינג (וליב טיילר אף הודתה בראיון שגם היא לא הייתה יכולה להתרכז בצילומים מאותה הסיבה). לאחר שהאינטרנט חגג סביב תמונות דומות של כוכב "מד מן" ג'ון האם, הגיע זמנו של ת'רו לענות בראיון על שאלות כאלה ולספק לצופים את הצחוק שהם כל כך זקוקים לו ומתקשים למצוא מספיק ממנו בסדרה.

ובחזרה לאומללות. אם טום פרוטה, שכתב את הספר עליו מבוססת את הסדרה ויצר אותה יחד עם לינדלוף, היה מכריז ששני אחוזים מהאנושות מתו לפתע מוירוס פתאומי או מפעולת טרור בהיקף עצום (כפי שהעלילה מרמזת לאירועי ה-11 בספטמבר), לכאורה, היינו מקבלים את אותה הסדרה שמתמקדת בקבוצה של אנשים שבורים המתאבלים על אובדן בקנה מידה קטסטרופלי. אבל המהות של "הנותרים" טמונה דווקא בחוסר הידיעה. התגובה הראשונה היא אינסטנקטיבית, קרובה יותר לאובדן במציאות וסובבת סביב השאלה "למה זה קרה דווקא להם?". חוסר הידיעה משתק את אלה שנותרו ומאחור ומתמודדים עם בדידות, דכאון, הזיות וזכרונות ולא מצליחים לקבל תשובה מדוע הם אלה שנשארו בעוד יקירהם כבר לא שם. התגובה השנייה מתכתבת עם האלמנטים הפנטסטים שבסדרה. מאחר שלא ידוע לאן כולם נעלמו (ואם הם בכלל מתו) קל להאמין בכוחות מסתוריים, בכך שמדובר באירוע דתי (יום הדין הנוצרי) שאסף את התמימים והטובים והותיר רק את הרעים והמפוקפקים על פני האדמה ואף לנסות להיאחז בתקווה שאולי יום אחד הנעלמים יחזרו.

התוצאה היא ש"הנותרים" היא סדרה קודרת, מסקרנת וייחודית בנוף הטלוויזיוני, אבל גם מאכזבת ומרתיעה בדמיון שלה ל"אבודים" בימיה הפחות טובים שבהם פסעה לכיוון על טבעי שטופל באופן לא מספק. כך למעשה, ברגעים היפים שלה "הנותרים" סובבת סביב התמודדות עם אבל ודכאון ונסיון להבין איך להמשיך הלאה שלוש שנים לאחר האירוע. כבר בפרק הראשון נעשה נסיון להפיק טקס שיציין את "יום הגיבורים" ("זה נקרא 'יום גיבורים' כי אף אחד לא יבוא ל'יום אנחנו לא יודעים מה פאקינג קרה'"), ובעוד רבים חושבים ש"זה הזמן להמשיך הלאה, הגיע הזמן שאנשים יתחילו להרגיש טוב" גיבור הסדרה, קווין גארווי, חושב שאנשים מרגישים "שהגיע הזמן להתפוצץ". בפרק האחרון מתברר עד כמה הוא צודק. ברגעים הפחות טובים שלה, הסדרה מעניקה יותר מדי זמן מסך לגבר בעל כוחות מסתוריים, לגילוי שיש מי חשו מה עומד לקרות ב-14 לאוקטובר ולמשפטים סתומים כמו "תגן עליה, היא חשובה". זה מצער, מאחר ש"הנותרים" הייתה יכולה להיות סדרה חזקה, מהודקת וסוריאליסטית גם ללא האלמנטים העל טבעים המעלים סימני שאלה שלאף אחד אין כוונה לפתור.

הנותרים צילום: צילום מסך

באותו אופן, פרק סיום העונה היה לא אחיד ונע בין כאוס מטריד ובין מטאפורות שקופות. הפרק כמעט וקרס תחת הקבלות דתיות, החל משם הפרק "הבן האובד" דרך הקטע מ"איוב" שקווין קורא מעל גופתה של פאטי ועד ה"הטבלה" שהוא עובר לאחר שהכומר, מאט, מושיט לו מים מתא המטען. מאט מכריז שהוא עוזר לו כי קווין הוא "אדם טוב", אבל הפלאשבק הוכיח שקווין לא חושב כך וכעת נודע שהוא אף מאשים את עצמו בכל מה שקרה למשפחתו ולאנושות בכלל (כמו ג'ק שפרד, הוא רוצה לתקן את מה שנשבר, את הנישואים שנהרסו ואת יחסיו עם אביו, ומוצא את עצמו מתנחם בכלב שנמצא לצידו).

בכל זאת, מדובר בפרק מסעיר שחותם עונה מטלטלת. ההקבלות הויזאוליות בין מאט ובני משפחתו (שנשזרו בכל העונה), ממשיכות עם הסיגריה הבוערת שבפיו לזו שמעשנת בתו ואשתו לשעבר, ובמקרה של טום, בדיוק כמו אביו הוא מתכוון לגדל ילד שאינו שלו. הרגע שבו נורה מגלה את ההעתק של בעלה וילדיה שובר לב והסצינה שבה לורי זועקת את שמה של ג'יל נוגעת ואפקטיבית. הרגע המרתק ביותר טמון ב"גילוי" שקווין הופך לאביו ומגלה שפאטי חיה בראשו וכמעט אונסת אותו. בהתבסס על אירועי העונה קשה להאמין שמדובר ברק חלום והיא תשוב וודאי להטריד אותו גם בעונה הבאה.

"הנותרים" אמנם חודשה לעונה שנייה, אבל העונה הראשונה מסתיימת פחות או יותר בנקודה שבה מסתיים גם הספר כך שלינדלוף ופרוטה יצטרכו לעבוד קשה כדי להוכיח את עצמם גם בהמשך הדרך. אחרי הכול, גם ל"אבודים" הייתה עונה ראשונה מצויינת.

» לעוד כתבות, המלצות וחדשות טלוויזיה, עקבו אחרי חן חדד בפייסבוק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ