מורן שריר - צרובה
מורן שריר

בסוף הסרט “ארגו”, על רקע כתוביות הסיום, מופיעים קטעי ארכיון חדשותיים מהתקופה שבה התרחש הסרט. המסך המפוצל לשניים כשבחצי אחד רואים סצנה מהסרט ובמקביל אליה את אותה התרחשות בדיוק כפי שתועדה בידי צוותי חדשות בסוף שנות השבעים.

הטריק הפרימיטיבי – ושובה עין – הזה, בא להגיד לצופים באופן די גס שהסרט מציג אירועים שקרו באמת. יש ל”ארגו” סיבה טובה לאפולוגטיקה הזאת – הסרט ההוליוודי הסוחף הזה הוא לא יותר ולא פחות מסרט הוליוודי סוחף. בסופו של דבר – תעיד יותר מכל סצנת השיא בשדה התעופה – “ארגו” הוא סרט שנועד לשלהב ולמתוח את הצופים ושיישרף הדיוק ההיסטורי (אם אפשר, בקבר השחור של חומייני).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ