"על הפנים": רגישות וחוכמה מאחורי גסויות ושרלילות

בתוך הברדק השמח של "Eastbound & Down", בין וולגריות מבוקרת ופרצי צחוק היסטריים, אפשר לזהות בימוי רגיש ורגעים של פיוט

מורן שריר
מורן שריר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מורן שריר
מורן שריר

"על הפנים", 03:10, Yes Oh

ג'ורג' ביילי, גיבור "אלו חיים נפלאים" של פרנק קפרה, זכה לראות איך היה נראה העולם אילו הוא לא היה בחיים. קני פאוורס - גרסה קצת יותר שמנה, יהירה, אנוכית, חובבת קוק וזונות ומריחה מבירה ונאצ'וס של ג'ורג' ביילי - חווה משהו דומה. בסוף העונה השלישית של הסדרה "על הפנים" (תרגום מביך ל-“Eastbound & Down”), פאוורס מביים את מותו ועובר לחיות חיי פרברים שקטים ומשפילים עם אשתו והילדים. זה סיוט. הוא צריך להיות נחמד לבוס השמוק שלו; הוא צריך להעביר יום עבודה בלי לשתות ולקלל; אסור לו לזיין מעריצות וגרוע מזה - אין לו מעריצות. הוא לוזר. קני פאוורס הפך להיות פוחלץ של פנתר שניסרו לו את הביצים - הוא נראה מרשים, אבל הוא כל כך מת שזה אפילו לא כואב. הוא זוכה לראות מבפנים איך זה להיות גווייה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ