"המקוללים": לא סדרה תיעודית, אלא מוזיאון שעווה מדבר

הסדרה החדשה של יוצר "בטיפול" מלמדת אותנו הרבה עליו ופחות על ארבעת הגיבורים, ומבוססת על מעשה רמייה שמבדיל בין חוויה מטלטלת לדרמה סבירה

מורן שריר
מורן שריר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מורן שריר
מורן שריר

"המקוללים", ערוץ 8, 22:00

חגי לוי הלך לכתוב ולביים סדרה על עצמו. כדי לספר את הסיפור שלו, הוא זימן עדי אופי רציניים - הסופר והמשורר פנחס שדה, הפילוסוף משה קרוי, המשוררת יונה וולך והציירת אביבה אורי. ארבעת פרקי הסדרה "המקוללים" מתארים מפגשים של אנשי הרוח האלה עם חגי לוי הצעיר. לוי, שמעולם לא פגש את אותם אנשים, כתב תסריט עם סיטואציות מדומיינות, ליהק שחקנים, שחזר את הלבוש של התקופה, ערך חזרות וביים סצנות. קוראים לזה סדרת דרמה (אם מתעקשים אפשר לציין שהסגנון הוא מוקומנטרי). אלא שלוי עשה כל מאמץ לגרום לנו להאמין שהוא באמת פגש את שדה, קרוי, וולך ואורי ושאנחנו צופים בחומרים אותנטיים שהוא צילם כנער. זה בא לידי ביטוי בין השאר בקרדיטים בסיום כל פרק (שמצניעים את תפקיד השחקנים), ובמסע היח"צ האגרסיבי שמציג את "המקוללים" כ"פרויקט דוקומנטרי". גם בהגדרות הגמישות ביותר, "המקוללים" היא לא סדרה דוקומנטרית.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ