מה לצופה של ערוץ 2 ולחברה שמייצרת ברום?

הפרסומת של כיל אמורה להישתל לנו בראש כדי שנגיד לעצמנו: "הם בסדר. הם תורמים והם מקדמים והם ציונים". אפילו לא נזכור איפה שמענו את זה

מורן שריר
מורן שריר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מורן שריר
מורן שריר

פרסומת לכיל, ערוצים 2 ו-10

אנחנו יושבים על הספה והפרסומות חולפות מולנו בסרט נע. אחת קורצת, השניה מציעה לנו צביטה בטוסיק, ויש את ההיא שפשוט מתחננת בלי בושה. הן מנסות לסדוק את קרום האדישות האוטומטי. הן רוצות לתפוס את תשומת הלב שלנו במפשעה ולגרור אותנו לסופרמרקט/בנק/ספק סלולר.

ויש פרסומות שנדמה כאילו הן מעוניינות לעבור מתחת לרדאר. יש עכשיו אחת כזאת. רואים שם ילד שממאן לאכול ארוחה שסבתא שלו הכינה לו (עד כה זה נראה כמו כל פרסומת לפסטה/פתיתים/אבקת מרק); ואז הסבתא והנכד יוצאים אל שדה חמניות שבלבו מגדל דירות יוקרתי (נראה כמו פרסומת לפרויקט נדל"ן של ענבל אור); ואז עוברת משאית אספקה עם נהג חייכן (פרסומת לתנובה או אסם); והילד והסבתא מוצאים את עצמם בפיליפינים (פרסומת לאורנג', קוקה קולה או כל דבר אחר). הפרסומת הזאת נראית כל כך גנרית שנדמה שהיא לא רוצה למכור לנו כלום ובכלל היא מעדיפה שנבלבל אותה עם כל פרסומת אחרת ונשכח מקיומה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ