שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הסיקור של הפיגוע בפריז הפך את הצופים לבני ערובה

בשעות הראשונות של אירוע החטיפה, כשהפריים על המרכול פשוט לא השתנה, וערד ניר השתולל עם כל בלון שהופרח לרשת, גם היא נראתה כמו שבויה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

אירוע החטיפה בפריז, יום ו', ערוצים 1, 2 ו-10   

ברגעים שהגוף נשאב למסך כאילו שתול בו מגנט, כשלתאוות העיניים אין גבול  - המרכול מהזווית הזאת או מכונית המשטרה שלא זזה כבר שעתיים מן הזווית ההיא; כשנמצאים עדיין שנות אור פסיכולוגיות מהמיאוס והצפצוף באוזניים (משהו כמו 24 שעות בחיים האמיתיים), קצת לפני "פסטיבל קץ היהדות" השבועי - שוב ילדים צריכים להתחבא במקררים באירופה (אבל אותי מפלחת השאלה: מי יצטלם ראשון עם התינוק הניצול: בנט או ביבי?), באותם רגעים ראשונים לאחר אבחת הבשורה אנחנו באים מולו עירומים, אינפנטיליים, חסרי מודעות. תגלה לנו, אבא ערוץ 2, תראה לנו מה קורה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ