עימות בחירות טלוויזיוני בלי המועמדים העיקריים הוא כמו מלחמת העולם השנייה בלי גרמניה ובריטניה

בהיעדר ערך עיתונאי רב, ערוץ 2 שידר את העימות בין ראשי המפלגות כדי להאדיר את המותג של עצמו ולהצטייר כאביר הדמוקרטיה. איזה ערך יכול להיות לליבון סוגיות כשאין זמן לדבר עליהן לעומק?

רוגל אלפר
רוגל אלפר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוגל אלפר
רוגל אלפר

עימות בחירות 2015, 20:45, ערוץ 2

סבב דברי הפתיחה העניק הרבה חומר גלם ל"ארץ נהדרת". משה כחלון במונולוג נרגש של דקה לעם ישראל ומבטו מופנה הצדה, לא למצלמה. אלי ישי, ברגע גמלוני, משל מדובר בטירון טלוויזיוני, פעם ראשונה באולפן, שולף מהכיס ציור מקופל של פצצה, אבל הפצצה מחוץ לפריים. יונית לוי המנחה נוזפת בו כמו בילד קטן. מספיק עם האביזרים האלה, ועוד אביזר לא מקורי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ