עימות בחירות טלוויזיוני בלי המועמדים העיקריים הוא כמו מלחמת העולם השנייה בלי גרמניה ובריטניה
בהיעדר ערך עיתונאי רב, ערוץ 2 שידר את העימות בין ראשי המפלגות כדי להאדיר את המותג של עצמו ולהצטייר כאביר הדמוקרטיה. איזה ערך יכול להיות לליבון סוגיות כשאין זמן לדבר עליהן לעומק?
עימות בחירות 2015, 20:45, ערוץ 2
סבב דברי הפתיחה העניק הרבה חומר גלם ל"ארץ נהדרת". משה כחלון במונולוג נרגש של דקה לעם ישראל ומבטו מופנה הצדה, לא למצלמה. אלי ישי, ברגע גמלוני, משל מדובר בטירון טלוויזיוני, פעם ראשונה באולפן, שולף מהכיס ציור מקופל של פצצה, אבל הפצצה מחוץ לפריים. יונית לוי המנחה נוזפת בו כמו בילד קטן. מספיק עם האביזרים האלה, ועוד אביזר לא מקורי.