חייו הקשים והמגוחכים של הגבר הלבן

לקטר על צרות של עולם ראשון זה לגיטימי, אבל לפחות לפי הפרק הראשון שלה "רגעים קטנים של אושר" היא סדרה בכיינית ונפוחה מחשיבות עצמית. אם רק לסמואל בקט היה טוויטר

תרצה פלור
תרצה פלור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תרצה פלור
תרצה פלור

"רגעים קטנים של אושר", יס או, 22:00

מצער שסדרה עם השם האופטימי "רגעים קטנים של אושר" מצליחה שלא לספק רגעים כאלה. היא נפתחת עם תמונה של הר ראשמור, קלוזאפ על תומס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארצות הברית וממנסחי הכרזת העצמאות. נוכח פניו נשמע קול שמצר על כך שבמסמך נכללו המלים חיים, חירות ורדיפת האושר. "מה זה אושר, לעזאזל?" נשמעת טרוניה, "ב.מ.וו? אלף חברים בפייסבוק? מיליון עוקבים בטוויטר?". ברור מיד שאנחנו בקומדיה אמריקאית עכשווית כשהקול מוסיף ומתלונן שהעדר ההגדרה לאושר מותירה את האדם "לנחש ולרדוף ולהיכשל", ומקנח בקללה. והנה הקרדיטים: הסדרה בכיכובם של סמואל בקט, אלבר קאמי ואלוויס אלצהיימר. אל דאגה, הם רק קישוט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ