רוית הכט
רוית הכט
רוית הכט
רוית הכט

לקט "ניקוי ראש", ערוץ 1 19:30, 22:20

כשמאור בסדר גודל של מוטי קירשנבאום כבה — מציתים כל הערוצים מדורות שבט נוסטלגיות, המבכות לא רק את לכתו של האיש, אלא גם של התקופה, התרבות, הלך הרוח. פעם האמנים היו אמנים, הסאטירה היתה סאטירה, המדינה היתה מדינה. אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר.

מעבר לכך שבישראל גם כיום יש סאטירה טובה ומשוחררת מצנזורה ("ארץ נהדרת" ו"גב האומה", דוגמאות עכשוויות), הרי שהמדינה שנשקפה מבעד למשקפי "ניקוי ראש", היצירה המזוהה ביותר עם קירשנבאום, ששני לקטים ממערכוניה שודרו בערב שישי, לא נראתה טוב בהרבה מישראל היום. הכיבוש אמנם היה צעיר בהרבה, ואולי שרוג פחות בדנ"א הישראלי, ואולם מכת יום הכיפורים היא שהולידה את הצורך בסאטירה החדשנית, וגם היא באה לאחר שנות דיקטטורת פנקס אדום וסגידה אורתודוקסית לצבא, ממשל צבאי על ערביי ישראל, ועוד נכסים היסטוריים שאיש לא מדפדף באלבום כדי להתענג על זכרם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ