רוית הכט
רוית הכט
רוית הכט
רוית הכט

רבין: במלותיו שלו, yes דוקו, 21:30

יש ב"רבין: במלותיו שלו" איזו מינוריות שקטה שהופכת את הצפייה בו, בעיקר בימים אלו, לעצובה במיוחד. המינוריות הזאת תורמת להיווצרות חוויית צפייה שלמה ועגולה, קודרת אמנם, אך כזו שמצליחה לספר עוד משהו חוץ מאת סיפור חייו.

יתרונו המובהק של הסרט הוא בהגבלה הפנימית שלקח על עצמו להשמיע רק את מה שרבין אמר, בעדויות, בראיונות או במכתבים, על רקע קטעי ארכיון שונים. ראשית, הצטמצמות זו מצליחה להציל את הסרט מגודש היסטורי וסיטונות רגשית, ולצופף אותו לציר ברור, קוהרנטי ותכליתי. בצופים ניטעת תחושה כי הם מבינים בצורה צלולה מה רצה האיש וכיצד התעצב רצון זה. הבחירה הזו משמשת גם מסגרת סגנונית מתאימה לאופיו המופנם של רבין, אבל האפקט החזק ביותר שלה הוא הפיכת זעקת נרצח ליללה שקטה, מאופקת ועצובה, כמו המוזיקה של יהודה פוליקר, שנזהרת לא להפוך "לעמוד האש", גם ברגעים שבהם הלב משתולל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ