האמת העגומה היא שישראל זקוקה לניצולי שואה עניים יותר

הציבור חייב לתת, כדי לחוש את הסיזיפיות של המאמץ על בשרו. אחרת לא ירגיש שותף מלא במצעד האיוולת, בתובנה המטורפת שקצרה ידנו מלהושיע, אך יש לנו "חוב היסטורי"

רוגל אלפר
רוגל אלפר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוגל אלפר
רוגל אלפר

העולם הבוקר, ערוץ 2, 7:00

"לקראת יום השואה", הכריז אברי גלעד, עולות שוב "השאלות שעולות כל פעם מחדש: כיצד נתמודד עם הכמות הגדולה של ניצולי השואה שנמצאים מתחת לקו העוני". ניצולי שואה עניים הם אצולת העוני בישראל. בנוסח "חוות החיות", כל העניים שווים אבל יש עניים ששווים יותר. בעשור האחרון מתגלגלת כאן מערכה תקשורתית ופוליטית בלתי פוסקת סביב העוול שנגרם לניצולים העניים. הטיעון המוסרי הוא שמי שהיה קורבן באושוויץ אסור שיהיה קורבן גם במדינת היהודים, שהוקמה כדי להגן על ניצולי השואה — שהרי אז תיקלע ישראל לפרדוקס אבסורדי השומט את הקרקע תחת הסיבה לקיומה. ההתפלצות המוסרנית מבטיחה קתרזיס קולקטיבי בלתי נמנע, אורגזמי ממש, המתלווה לפריקת רגשות האשם ולאישוש מחדש של סיבת קיומה של המדינה, בדמות הדאגה לניצולי השואה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ