אלי פיניש מוכיח שזרועו הארוכה של ביבי מגיעה לכל מקום

באחרונה עלתה לשידור עוד תוכנית שמספרת לילדים את סיפורה של מדינת ישראל. בשביל מה צריך אותה? בשביל ללקק לשלטון, בשביל להתנאות בתוכן "איכותי" ולצרוב אידיאולוגיה בתודעת הילדים

רוגל אלפר
רוגל אלפר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוגל אלפר
רוגל אלפר

תריץ אחורה, 18:00 ו-20:47, החינוכית

הדגל של החינוכית תחת ניהולו של אלדד קובלנץ, המשמש כיום גם כמנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הזמני עוד יותר, הוא תוכניות היסטוריה שמספרות לילדים את סיפורה של מדינת ישראל. בשנה שעברה שודרו שתיים כאלה. "חדשות מהעבר", בהנחיית מירי נבו ועידן אלתרמן, היתה ליקוק מתמשך לנראטיב הציוני הכי בנאלי ולאומי, באמת מוצר שאפשר לומר עליו — בפראפראזה על מטבע הלשון שבה השתמש שר הביטחון ליברמן באבחנתו האחרונה בתחום ביקורת התקשורת — שהיה ליקוי נטול מאורות, תוכן שכל שלטון פשיסטי ישמח להתברך בו. לא עושה כאב ראש. נותן שקט. לא אומר שום דבר חדש, ומנסה ככל שניתן לא להגיד שום דבר בכלל. ואילו התוכנית השנייה, "אומרים שהיה פה" בהנחיית יהונתן גפן, שגם השתתף בכתיבה, היתה המוצר הכי לא שמאלני או ביקורתי שגפן יצר אי פעם. עוד בנאליה, מתובלת בכמה עקיצות אוהבות ובלתי מזיקות מהסוג שכל שלטון פשיסטי מכנה "חופש ביטוי".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ