מנהיגי העולם מתייצבים לקבור קבורת חמור את השלום

יום השידורים המיוחד היה מהמשמימים והטרחניים שאפשר להעלות על הדעת, ואף מלה על הטרגדיה הנוראה: קוברים את פתרון שתי המדינות, קוברים את השלום

רוגל אלפר
רוגל אלפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוגל אלפר
רוגל אלפר

סיקור ההכנות להלוויית פרס, מהדורות החדשות

רפי רשף התעניין האם אזרחי ארה"ב יודעים למה כיבד אובמה את פרס בהוראה החריגה להנמיך דגלים לחצי תורן. גיל תמרי השיב כי האמריקאים מכירים פרס הרבה יותר חד־ממדי מזה המוכר לישראלים: "פרס של השלום ותו לא". סיקור מות פרס בישראל הוא אירוע תקשורת טראגי ממש. כי אלה לא האמריקאים שלא יודעים מה קוברים היום בירושלים. אלה דווקא הישראלים, שלא מבינים בכלל מה קורה אתם. הסיקור התמקד אתמול בפרטים טכניים, אפורים, של ההכנות המסובכות ללוויה הכי מכובדת שהתקיימה כאן אי פעם: עם דיווחים מרחבת הכנסת, מנתב"ג, מהר הרצל. והסיקור שפע גאווה לאומית. הו, כמה שישראל חשובה. אבל למה מתרחש כל הטררם הזה? למה נוהים הנה מנהיגים כה רבים מהעולם? למה נשואות היום כל העיניים לירושלים? זה רק בגלל "השלום ותו לא".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ