בין השואה למחירי הדיור: המחאה הרקובה של 2011

רגב קונטס, ממובילי מחאת הדיור שכשלה, נזכר באושוויץ בסוף כל הרהור על חיים כיהודי מחוץ לישראל. אם משהו ישאיר אותו בישראל זו התובנה שיהודי צריך לחיות קרוב לפצצות המימן שלו

רוגל אלפר
רוגל אלפר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוגל אלפר
רוגל אלפר

להתראות אדולף, 21:00 , ערוץ 1

השואה היא הנדבך המרכזי בהשקפת העולם שמציג רגב קונטס בסרטו "להתראות אדולף". קונטס, ממובילי מחאת קיץ 2011, מתלבט אם להגר לברלין. המניע שלו ליציאה למחאה היה מחירי השכירות הגבוהים בתל אביב, והמחאה שלו נכשלה. המציאות לא השתנתה לטובה ויוקר המחיה נותר כשהיה. את האשמה במצב תולה קונטס במדינה. "המדינה הזאת לא נותנת לך לחיות", הוא קובע. יעד ההגירה הנבחר: ברלין. קונטס הוא דור שני לשואה. מצפונו מייסרו. בסוף כל הרהור שלו על חיים כיהודי מחוץ לישראל ניצב שער הכניסה לאושוויץ. החרדה הקיומית היהודית הפוסט-שואתית מוטבעת עמוק בתודעתו מינקות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ