טעיתי, חטאתי, שגיתי – "סליחה על השאלה" היא תוכנית מטלטלת

"סליחה על השאלה" בכאן 11 בדקה את גבולות הפוליטיקלי קורקט והמציצנות בלי לוותר על בידור ועונג. באופן מחוכם היא שיחקה במוסכמות חברתיות, והוכיחה כי לפעמים צריך להתאפק עם הביקורת

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

זיכרונות הכלא של אסירים לשעבר חתמו אתמול (שלישי) את העונה הראשונה של "סליחה על השאלה", המשודרת בכאן 11 וזמינה במלואה ביוטיוב. 15 פרקים, יותר מחמישה מיליון צפיות במצטבר, וטוב לגלות שתהיה עוד עונה.

לפני שאסביר מדוע הדוקו־ריאליטי הזה כה טוב בעיני, הנה כמה שורות של הלקאה עצמית: טעיתי מאוד בביקורת שכתבתי כשצפיתי בפרק הראשון ובו הוצגו שאלות מציצניות לטרנסג'נדרים. לפעמים צריך להתאפק ולחכות לאפקט המצטבר של כמה פרקים כדי להלום במקלדת. רוב ביקורות הטלוויזיה שתקראו ואשר קראתם מתייחסות לפרק אחד או שניים מתוך סדרה שלמה, ואמורות להתפרסם מיד לאחר השידור — אלה חוקי המשחק, ומבקרים מצייתים להם בלי לחשוב יותר מדי על הנזק שהם עלולים לחולל לסדרה וליוצריה, לעומת התועלת לכלי התקשורת שבו מתפרסמת הביקורת. כלי התקשורת מעוניין בביקורת רק כשהיא "חדשות", ולרוב לא תמצאו ביקורת על סדרה שלמה שתתפרסם אחרי שידור הפרק ה–11.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ