"כפולים" עדיין מרתקת. רק שיימשך כך

העונה השנייה של "כפולים" ישראלית עד כאב, אך האימה והמתח בה אוניברסליים. כולם משקרים, ה"טובים" וה"רעים", ואי אפשר לבטוח גם באנשים הקרובים ביותר אלינו

אריאנה מלמד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריאנה מלמד

בעונה הראשונה, האנשים שעשו את "כפולים" הוכיחו שהמציאות הישראלית היא מנוע נהדר לעלילות בדיוניות: מרכז הכובד של הסדרה נולד אחרי המבצע לחיסול איש החמאס מחמוד אל־מבחוח, כשנחשף, למרבה המבוכה, שמחסלינו המצוינים השתמשו בדרכונים ובזהויות מזויפות של ישראלים אמיתיים, לא קשורים לאירוע.

בעונה השנייה, וכדי לשחזר את ההצלחה המסחררת (זו היתה סדרת הדרמה הנצפית ביותר ב–2015  בישראל, והיא גם נמכרה לרשת פוקס האמריקאית ושודרה בהולו), המנוע הזה נעלם. בעצם, אין "עונה שנייה", לא במובן העלילתי המקובל בסדרות ארוכות טווח. מן הסיבוב הקודם נותר רק השלד, שהוא — בחורינו המצוינים, העייפים והשחוקים מהשב"כ שחייבים לפענח משהו, ועל הדרך מתגלה שכל הדמויות המסקרנות, טובים ורעים כאחד, מתניידות בין סודות ושקרים, בתוך ביוגרפיות מומצאות ומתחזות — רק בינתיים לא ברור מדוע.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ