הרגע שבזכותו כדאי היה לצפות ב"הכוכב הבא לאירוויזיון" עד הסוף

כבר ראינו בתחרויות שירה לא מעט מתמודדים עם מוגבלויות, אבל ההופעה של להקת "שלווה" היתה משהו אחר לחלוטין. אפילו אסי עזר המתנשא והאינפנטיל לא קילקל

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

פתאום, אחרי מאה דקות, נצח של שעמום (כולל פרסומות), שבעה שירים בלבד (והמון ברברת של השופטים ושל המנחים אסי עזר ורותם סלע), זה הגיע: רגע טלוויזיוני שבזכותו כדאי היה להישאר ולצפות ב"הכוכב הבא לאירוויזיון" עד הסוף.

נישאת על גלי ההצלחה של נטע ברזילי, מלאה ביומרה לשחזר את ההישג ו"להביא דאבל", כלשונו של עזר, נפוחה מחשיבות עצמית, מתגאה בחידוש המרעיש בדמות שירי מימון כשופטת, "הכוכב" היא מופע ריאליטי מתוסרט לעילא, מכוון עד נימת החיוך של המתמודד התורן בידו הנעלמה של יואב צפיר. הוא אבי ההצלחה הבינלאומית של הפורמט. בתת הז'אנר של תחרויות השירה, החידוש הגדול של "הכוכב" הוא הזרקורים הזוהרים שנדלקים כאשר השופטים והקהל באולם גם יחד מעניקים למתמודד לפחות 70% מהקולות. הפורמט נמכר להמון ערוצי טלוויזיה, ליהק את נטע ברזילי וזיהה את הפוטנציאל שלה, הביא אותה לאירוויזיון ולזכייה בו — מה עוד אפשר לבקש? רק עוד מאותו דבר, עם טונות של רצינות פומפוזית בכל פעם שסטטיק, או קרן פלס או הראל סקעת אומרים "לייצג את מדינת ישראל" בטון של מדליקי משואות.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ