החלטורה האוורירית החדשה של גורי אלפי

"המסע המטורף של גורי באמריקה" היתה יכולה להיות סאטירה נהדרת על הפער בין החלום ליום־יום, אך היא מסתפקת באוסף של קוריוזים והגחכות צפויות ולא מצחיקות

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

רגע לפני שגורי אלפי נפגש עם ליאור רז מ"פאודה" — או בלשונו, "ליאור פאקינג רז" — בפתח בית מידות בלוס אנג'לס, הוא מפציר בצוות הצילום שלו: "בלי לעשות לי פדיחות של פרובינציאלים". הבעיה היא שבחלטורה האוורירית החדשה של אלפי, כמעט הכל הוא בדיוק זה: פדיחות מאובקות של מי שלפעמים מתחזה לפרובינציאל, ותמיד בטוח שכל צופיו הם כאלה. לכן צריך לצלם עבורם סיטואציות מאולצות וסצינות גנריות לגמרי, שנוכחותו של אלפי לא תורמת להן כמעט דבר. דוגמאות? בבקשה: להתפעל מניחוחות המריחואנה בווניס ביץ', קליפורניה. להסתחבק עם תועמלן הארי קרישנה ולחזור על המנטרה הכי שחוקה מהסבנטיז, כאילו יש בה די לחלוחית קומית כדי לחלץ צחקוק ממישהו. להתנסות בשימור קריוגני, הקפאה שמבטיחה חיי נצח למתים והצערה מיידית לבני 40, היישר מהניינטיז — ולצאת מתא ההקפאה בתחתונים, אליהם תוחב אלפי מול המצלמה משהו כדי להיראות, אתם יודעים, קצת יותר מצויד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ