הסרט "עולם ללא תסמונת דאון" הוא קדימון לחברה שאיני רוצה לחיות בה

בדוקו אמפתי, מצחיק וכואב, הקומיקאית סאלי פיליפס לא מסתירה את הקשיים בגידול ילד עם התסמונת, ומעלה שאלות אתיות לגבי מקומם של אנשים עם מוגבלויות בחברות נאורות. ביקורת משותפת עם רפאל כהן, בן 28 עם תסמונת דאון

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

אחרי שלוש צפיות מרוכזות, אני יכולה לומר בלב שלם: זה אחד הסרטים הדוקומנטריים המטלטלים ביותר שראיתי, דווקא מפני שהוא מלא ברגעי חסד ובשאלות לא פתורות.

סאלי פיליפס, שחקנית וקומיקאית בריטית (שרון מ"יומנה של ברידג'ט ג'ונס"), היא אם לשלושה בנים ובהם אולי בן ה–11, שנולד עם תסמונת דאון. עם תחילת הסרט "עולם ללא תסמונת דאון", ששודר אתמול (שלישי) בערוץ הבריאות וזמין במלואו ביוטיוב (ללא תרגום) וב-VOD של יס, היא מודיעה שאין לה כל הכשרה בדוקו ואולי רצוי שמישהו אחר יעשה בנושא, הקרוב מדי ללבה. אבל מי יעשה זאת טוב כמוה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ