רוגל אלפר
רוגל אלפר
רוגל אלפר
רוגל אלפר

יש משהו בלתי צפוי במשה פייגלין. בשנים האחרונות, בתקופת ההקצנה הימנית הגדולה של החברה הישראלית, ההיסחפות ללאומנות קיצונית וגזענית בעלת סממנים פשיסטיים מובהקים והעמקת המרכיב הדתי בזהות הלאומית — הורגלנו שדוברי האידיאולוגיה השלטת החדשה הם טיפוסים כמו מירי רגב ודוד אמסלם. מתלהמים ובריוניים. ואילו פייגלין מזכיר את אידיאת האליטה הישנה — אירופי, נעים הליכות, רגוע, רהוט ומשכיל. הוא מפס ייצור אחר. לכאורה, ליברלי ונאור לאין שיעור מסמוטריץ', בנט ובן־גביר, בלי קשר כמעט לתוכן דבריו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ