אלף גוונים להתנשאות, כולם ב"ניפגש בלובי"

אורי גוטליב מצטרף בהפתעה לטיול מאורגן בסין ומתיימר להקיף את כל מרכיבי הישראליות המטיילת. זה לא עובד וזה לא נעים

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

עד לרגע שבו הפציעו על המסך האנשים שהזדהו כ"הורים של טילטיל", עוד אפשר היה להאמין כי הנה, יש כאן איזושהי אפשרות לקומדיה חביבה ולא מזיקה, משהו להירדם אתו בחיוך בשולי יום השידורים של כאן 11. כשנחשפו השניים כהוריו של האיש שהמצלמה אוהבת ללטף ולחבק כמייצג של "עממיות" (שלא לומר, חוסר מודעות עצמית, הצהרות נרגשות ומלאות אויר חם ושלל דעות בלתי מבוססות), הכיוון היה ברור, מטריד ולא נעים במיוחד. "ניפגש בלובי" היא עוד דחקה נצלנית, על הספקטרום שבין תיעוד טיסת השוקולד לפדיחות של שרה נתניהו באוקראינה. היא מונעת מהנחה מובלעת שישראלים היוצאים לטיול מאורגן הם זן אנושי נפרד שיש ללעוג לו ולזייף כלפיו אמפתיה, תוך כדי חשיפת הרגעים שבהם אנשים מסתדרים סביב הסטראוטיפים שהצופה מחזיק כבר במחשבתו, מוכן ומזומן להטעין אותם בדמויות חדשות שיאששו את מה שהוא יודע ממילא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ