מה לא עובד בסדרה "אלי"? כמעט כל מה שניתן להעלות על הדעת

הכשלים של הסדרה הרבה יותר משמעותיים וגורפים מהשאלה מי פחות אמין – הפאה של אורי פפר או המשחק שלו

מורן שריר
מורן שריר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מורן שריר
מורן שריר

הדבר הבולט הראשון בסדרה ״אלי״ זה המבטא הישראלי. לא נפלו פה במלכודת ״צ׳רנוביל״ עם מבטא בריטי שנשמע מנותק מהמציאות של הסדרה. להיפך. הדמויות ב״אלי״ מדברות במבטא מקומי מובהק, ארצישראלי, קשה, כאילו עירבבו את רבין עם חצץ. זה קודם כל העלה שאלה מבהילה אחת – ככה אנחנו נשמעים בחו״ל? כנראה שלא. על פניו המבטא הוא הדבר האותנטי היחיד ב״אלי״ (The Spy) שכתב וביים גידי רף עבור נטפליקס. אלא שהמבטא הזה אותנטי מדי, אותנטי באופן מוגזם. נשמע שזו היתה הוראת בימוי לשחקנים הישראלים: אל תטשטשו את המבטא – תדגישו אותו. את מוני מושונוב כבר ראינו משחק באנגלית אבל אף פעם לא במבטא ישראלי כל כך. זה נשמע מודבק, לא אמין ומקשה על שחקנים טובים לשחק טוב. ואם בהתחלה היה נדמה שהמבטא הישראלי המפוברק הוא האלמנט שמפריע להיכנס לעלילה של ״אלי״, מהר מאוד התברר שיש לסדרה הזאת חולשות גדולות יותר. כמעט כל מה שניתן להעלות על הדעת בשפה הקולנועית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ