שני ליטמן
שני ליטמן

תקופת הקורונה סיפקה לא מעט תובנות חדשות לגבי היחסים הקהילתיים, החברתיים והמשפחתיים. בפרויקט הסרטים של הוט ישנם כמה ביטויים יפים לתפיסת המציאות החדשה הזו שנכפתה עלינו. למשל, סרטו של נח סטולמן, "שור מועד". סטולמן ובני משפחתו מגלמים את עצמם, כלומר משפחה גרעינית ששרויה בהסגר ומתנסה להתמודד עם השלכות הניתוק מהעולם החיצון וההתמסרות למסכים. הסרט מצליח בפשטותו ובצילום הביתי לגעת בעומק של המצוקה מהשהות המשותפת הכפויה במשך ימים כה רבים, ואת דקות הקליפה שמפרידה בין כאוס לסדר, גם בתוך הבית. גם סרטה של הדס בן ארויה עוסק בסיטואציה שגורה מאוד, של מפגש מיני בין גבר ואשה צעירים, שאליו מכניסים תכתיבי הקורונה נופך סוריאליסטי שמעצים את מאבק הכוחות הקיים תמיד במפגשים שכאלה. גם היוצרות בת אל מוסרי, דפנה לוין, סיגל אבין והגר בן אשר מצליחות בסרטיהן לנגוע בתחושת הפלרטוט עם הטירוף המוחלט, שליוותה את ימי הסגר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ