גמר אירוויזיון 2019: פער מכאיב בין האריזה לתוכן - ביקורת טלוויזיה - הארץ

גמר אירוויזיון 2019: פער מכאיב בין האריזה לתוכן

שידור גמר האירוויזיון היה מקצועי לעילא, תעודת בגרות לתאגיד שנתון במלחמת הישרדות מתמדת. רק חבל שהפוקוס בתחרות נדד ממוזיקה להפקות ולגימיקים

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
קובי מרימי, אתמול על הבמה
קובי מרימי, אתמול על הבמהצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

בוקר טוב אירופה! היה נפלא וברוך שפטרנו. בקרקס הענק והססגוני הזה, האריזה חשובה מן התוכן, עד שמשהו משתבש. כשהחלום נסדק בתזכורת קטנה מן המציאות שבה בני אדם — לרבות מדונה — הם קצת יותר מיצורים מפזזים ומזמרים תחת שלטונה של הפקת ענק, ולא תמיד הם מושלמים, פתאום מתגלה גם הפער המכאיב בין האריזה לתוכן.

ארזנו לבד וארזנו נפלא (טוב, גם בעזרת היכולות העצומות של איגוד השידור האירופי). זה היה שידור מקצועי לעילא, תעודת בגרות לתאגיד "כאן" שנתון במלחמת הישרדות מתמדת. שלושת ערבי האירוויזיון היו היפים, האלגנטיים, הצבעוניים והמרשימים בתולדות התחרות. וזו לא התלהבות פטריוטית, אלא מבט מפוכח על הפקה שהצטיינה בכל תחום שהוא: מהישגי הווידיאו־ארט ועד לניהול מושלם של הבמה, מן ההנחיה המוקפדת (בראשות לוסי איוב) ועד להנגשה שלא היתה כדוגמתה, ממופעי האקרובטיקה של כמה מן המשלחות (הדנים על סולם וכיסא ענק, האוסטרליות על שיפודים) ועד לגלויות של נוף סטרילי. מה יפה היא ארצנו כשזרים מפזזים בין חמודותיה, בלי אף לירן חולצה אפורה ושאריות מנגל מאחוריהם. המשדר הניב נתוני שיא לתאגיד הצעיר: 1.3 מיליון צופים בקרב האוכלוסייה הכללית, עם פיק של 45.5% בזמן הביצוע של קובי מרימי.

תגובות