צופית גרנט ואורנה בנאי, הייתן מרגשות. פשוט מרגשות

לפעמים חייבים להשליך את מגננות הציניות ולהתבונן במסך בלי מעטפת קלישאות. אתמול, מתחת לכל הליטופים ההדדיים, סיפקו צופית גרנט ואורנה בנאי רגעים נדירים של כנות בוטה

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

האתגר: להבחין בין טעם אישי מושרש לבין איכות. ראשית צריך להכיר בחובה להבדיל בין שניהם, שהיא יסוד של הגינות בביקורת. הלא אפשר, בהינתן ההזדמנות לכתוב באתר ובעיתון, להפעיל את הדיקטטורה של הטעם בנימוקים שיישמעו טובים ונכונים לבעלי טעם דומה. זה קל ופשוט ויישפך מן המקלדת, אבל זה לא הגון. הכלים: שלוש צפיות במוצר הטלוויזיוני. הראשונה, יחד עם כל הצופים המנומנמים למחצה ב–22:50, בוגרי "אינטימי" של רפי רשף וחובבי הצצה לנפשותיהם של ידוענים כשאלה נפרשות על המסך בתוספת דמעות פה ושם. צפייה שנייה, ארוכה יותר, עם לחיצות מרובות על מקש ה־pause כדי לפרק סצינות לגורמים ולתמלל משפטי־מחץ. בשלישית, ניסיון לאינטגרציה בין החוויות והידע ושקלול של שניהם לפיסת ביקורת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ