"זהו שוד: שוד האמנות הגדול בעולם": סיפור מרתק הולך לאיבוד בסדרה משעממת

"זהו שוד: שוד האמנות הגדול בעולם" משחזרת את הפריצה למוזיאון בבוסטון שבה נגנבו יצירות אמנות יקרות ערך. הסיפור שבסיסה מסעיר, אבל הסדרה נמרחת ומרדימה את הצופים

חן חדד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חן חדד

בשנות ה–80 עלתה בישראל "בשידור חוקר", תוכנית פשע אמיתי בהנחיית רפי גינת שקדם לה פורמט בריטי מצליח (Crimewatch). בכל תוכנית הוצגו שחזורים של מקרי פשע שלא פוענחו, בצירוף קלסתרונים ופרטים נוספים על המבוקשים. בסופו של כל פרק, הצופים נקראו לעזור ולשלוח מידע נוסף שיכול לפתור את תיקי החקירה.

כעת מגיעה לנטפליקס הסדרה "זהו שוד: שוד האמנות הגדול בעולם" (This Is A Robbery: The World's Biggest Art Heist) שעושה בדיוק את אותו הדבר. אבל הפעם, כחלק מטרנד הפשע האמיתי ובסדרה שנמרחת על פני כמעט ארבע שעות. הסדרה התיעודית משחזרת את סיפורו של שוד אמנות שמעולם לא נפתר. במארס 1990, שני גנבים שהתחזו לשוטרים פרצו למוזיאון איזבלה סטיוארט גרדנר שבבוסטון. הם גנבו 13 יצירות אמנות, בהן ציורים של ורמיר, רמברנדט, מאנה ודגה. גם 30 שנה לאחר מכן עדיין לא נודע מה עלה בגורלן של היצירות, שערכן מוערך בחצי מיליארד דולר. בשלב זה, הפרס לבלשי הכורסה שיובילו למציאתן הוא 10 מיליון דולרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ