צבי יחזקאלי התחבק עם גולים איראנים, וליטף עוד קצת את הנרקיסיזם הלאומי שלנו

בשלושת פרקי "סאלאם איראן" לא השכיל יחזקאלי לשים חיץ בין האיש שמאוהב בדמותו ובארצו לעיתונאי השקול. חמוש בכובע מצחייה וז'קט של אמיצים, הוא מביא בדרמטיות מוגזמת עדויות "מהשטח" שכל אחד יכול למצוא תוך שלוש דקות ברשת

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

אפשר לנשום לרווחה: צבי יחזקאלי מצא סוף סוף מוסלמים שלא מפחידים אותו. הם גולים איראנים שפגש ביוון, בתיווכו של רן עמרני — איש שמפעיל תחנת רדיו בפרסית — והם מספרים לו ולמצלמה על עינויים אכזריים, כפייה דתית דורסנית, רצח בני משפחה, אונס נשים והימלטות לעולם חופשי לכאורה, שבו הם ממשיכים לפחד מפני סוכני המשטר ואין להם מושג מה יקרה מחר. לפחות פעמיים הוא מציע להם בחיוך לבוא לישראל. כאילו שזו אופציה ריאלית. על הדרך הוא מחלץ מהם הצהרות אהבה לישראל, כי אצל יחזקאלי אין חיץ בין הפטריוט הגאה לעיתונאי השקול, בין האיש שמאוהב בדמותו על המסך לבין אספן העדויות, בין מי שמתווך מידע לציבור הצופים לבין מי שחייב להעצים את החומרים שהביא למסך ביותר מדי שמות תואר וכותרות מפוצצות. חלק מהן מטעות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ